אני חושבת שלכל אחת ואחד כדאי להכיר, לפחות את קווי המתאר, של הסיפורים הללו.

אם זכיתם ואתם  מורים ליוגה אני מקווה שנתקלתם בשני הטקסטים הקרויים הרמאינה והמהבהרתא.
אם אתם מתרגלים יוגה מעל מספר מסויים של שנים או אם ביקרתם בהודו, ייתכן ושמעתם על הבהגווד גיטא או על האל קרישנה. 
ואולי רק ראיתם חבר׳ה לבושים בכתום שרים ״הארי קרישנה״ ע הטיילת בתל אביב?

הסיבה שלימוד המהבהרתא (mahabharata) והרמאינה (ramayana) חשוב היא שהסיפורים הללו מסופרים בדרך אחרת לגמרי מהסיפורים אותם אתם מכירים.

מה אין בסיפורים האלו?

גיבור טוב מוחלט, גיבור רע אבסולוטי, מכשפה רעה ופיה טובה, אישה מסכנה שמחכה לעזרה.
אין בהם קו זמן אחיד, רציף והגיוני וגם לא מטרה אחת.
הגיבורים גם לא מי יודע מה שמחים בסוף.

 

מה כן יש בהם? 

לימוד הסיפור ההודי מרחיב ומגמיש את התודעה ויוצר בתלמיד או בשומע הסיפור שינוי מהותי בדרך שבה העולם נתפס ונחווה על ידי הקורא.

הסיפורים רוויים במסעות מפרכים ללא הצלחה בסופם ובסיפורים מגלגולי חיים שונים של דמויות לעיתים מוסבר גורלה של דמות באירוע מחיים אחרים לגמרי.
הטוב והרע מתחלפים בתפקידים ולעיתים לא ברור בכלל מי היית רוצה שינצח. גם הסוף נוצר יותר כדי ללמד אותנו ופחות כדי לרצות.
למעשה, נפרסים מולנו הקוראים המאבקים הפנימיים המתרחשים בנפש שלנו עצמנו וכמו בנפש, אין ממש טוב ורע ויש המשכיות וסיבה ותוצאה לכל דבר.

אז מה הסיפור בעצם?

ברמאינה, הגיבור- רמה (Rama) בן המלך, מודח מכסאו כיורש העצר, מגורש ממלכתו ונגזר עליו לחיות ביערות. הסיפור מגיע לאחד משיאיו כאשר אשתו, סיטא (Sita), נחטפת. החל מרגע זה רמה אינו חוסך במאמצים כדי להחזירה. כאשר סיטא הנאמנה מושבת לזרועות עליו לגרשה פעמיים נוספות, מאחר ונאמנותה לו הוטלה בספק כאשר הייתה בשבי. לאורך כל הסיפור בני ברית ואויבים לומדים את חוקי המוסר הקיומיים על בשרם ובסיפורים ההודיים יש בהחלט חוקים לקיום – חוקי הקארמה והדהרמה. הבטחת? העולם יוודא שתקיים, נשבעת? גם בגלגול הבא עוד תתקיים שבועתך וכו׳.

המהבהרתא היא סיפורם של חמישה אחים נסיכים יתומים מאב, המרומים על ידי בני דודיהם במשחק קובייה ומאבדים את כל רכושם האדיר. נגזרת עליהם גלות של 14 שנה ממלכתם. בסוף הגלות על חמשת האחים לקחת את ממלכתם במחיר נוראי- מלחמת חורמה בבני דודיהם ובבני בריתם. המלחמה מסתיימת בניצחון מר למדי ובסופו של דבר, גם האחים שניצחו מתים. הסיפור אגב, ממשיך קצת אל תוך העולם הבא ומסתיים שם.

לאורך כל אחד מהסיפורים מוצגות דמויות משנה רבות, לכל אחת מהן סיפור חיים משלה ולקח משלה ללמד אותנו.
הסיפורים הללו, נלמדים באמצעות הצגות תיאטרון וסרטי קולנוע, או מאב ואם המחנכים את ילדיהם לפי מוסר ההשכל בתת הסיפורים ומורים ליוגה מלמדים את תלמידיהם מתוך התובנות שמעלות הדמויות בסיפור.

נקודות חשובות שאפשר ללמוד משני הסיפורים

לאחר קריאה של הסיפורים השונים, על עלילות המשנה הרבות בהם למדתי מספר רעיונות חשובים:

1. טוב ורע הם רק שמות והגדרות ולא מושגים מוחלטים. למעשה – מה שטוב רגע אחד נראה רע אחר כך ולהיפך. 
טוב לאחד אינו הטוב של האחר ובכל מקרה הדבר החשוב ביותר הוא לקיים את הייעוד שלך, את האמת הפנימית, את חוקי הקיום שלך. 
מעשה טוב או רע נמדד רק לפי ההקשר בו בוצע, לא לפי טיב המעשה. כך, אפילו הרג או חטיפה יכולים להיות טובים. אינני מעודדת פה פעולות אסורות אבל אני כן לומדת לא לשפוט את עצמי בעיניי אחרים ולחיות בדרכי. 

2. על אף שהגיבור אכן נשלח לנצח מישהו – הגיבור מציג מספר התנהגויות לא ״גיבוריות״ – הוא בוכה, מפחד, ממרר על גורלו, משקר, מרמה, הורג שלא לצורך, ועושה שלל מעשים שכנראה לא היינו סולחים עליהם לדמות המרשעת. נוכל להסיק מכך שחבל לשפוט אחרים כטובים ורעים ולפתח מהם ציפיות מסויימות – אנחנו יצורים המורכבים מהרבה חלקים שונים ולמרות שיש לנו נטייה להזדהות עם מה שטוב ולהלחם במה שרע בעינינו – כדאי להכיר בכך שאנחנו וגם אחרים, עושים כל מיני דברים פשוט מפני שאנו גם אנושיים.

3. דמותה של האישה ההודית עלולה להצטייר כפאסיבית ומודחקת. לדעתי ההיפךהגמור  הוא הנכון – האישה ההודית באפוסים מצטיינת בתכונות כגון שמירה על צניעותה, נאמנות ללא סייג, אומץ לב, נכונות לבעוט במוסכמות והליכה אחר בעלה בעיניים עצומות, לצד יכולת מופלאה להוכיח אותו כאשר הוא שוגה. בעולם מבולבל כשלנו, אנחנו יכולות ללמוד הרבה מנשות הסיפורים ההודיים, אם נסכים ללמוד מדמות האישה באפוסים.

4. הזמן אינו ליניארי. אנו בתרבות המערב חיים באשלייה שהחיים הם קו ישר מהלידה ועד המוות. קריאה בסיפורים ההודיים מראה לנו את הפסיכולוגיה של הזמן: את ההשפעות העדינות אך המשמעותיות שיש לאירועי עבר על ההווה, ועל ייעודנו העתידי. הגיבורים חיים, מתים ונולדים בדמות חדשה בתוך הסיפור לא פעם. ראייה זו מקנה לי שלוות נפש וגורמת לי לבדוק את הכוונות, המחשבות והמעשים שלי לעיתים קרובות יותר.

5.  הרשעים, השדים, האוייבים – הם לרוב מאמינים של אותו האל כמו הגיבורים הטובים. יש להם מעמד נכבד בחברה והם נחשבים לאנשים משכילים ומיומנים. הם לא איזו דמות חשוכה המייצגת את ההיפך מהאל או את אוייבו. מה שמלמד אותנו שלרוע יש הרבה פנים והרבה פעמים – זה מאבק על כוח שמשתבש וגורם גם למאמין והצדיק הגדול מכולם, להפוך לאוייב מר.

* למי שיעמיקו ויקראו את הטקסטים עצמם ישנו בונוס מיוחד: בבהגווד גיטא ישנה הרצאתו המעלפת של קרישנה, אודות הדרך בה אדם צריך להתנהל בעולם.
כיצד לאזן בין פרישות מהחברה ועשייה למען העצמי הטהור ובין הפעילות שלנו בעולם הרחב. קיראת המילים המיוחדות האלו יכולה לשחרר אותך מכל סבל בו תמצא/י עצמך.

איך להתחיל ללמוד?

למרות שזה קצת קשה ולא לגמרי מומלץ אפשר גם לקרוא את הסיפורים לבד. ישנן גרסאות רבות והייתי ממליצה לקרוא כמה גרסאות שונות לכל סיפור.
חשוב לי לציין כי אגודת ISKON העושה חסדים חברתיים רבים מוכרת במחיר תרומה את הבהגווד גיטא. יש לקחת את התרגומים של הספרים מתוך הבנה כי אלו ספרים כמעט דתיים והתרגום בהם נוטה להיות מעט מוטה. תוכלו לראות סרטים ולקרוא על הנושא עוד ברחבי הרשת והכי מומלץ – צרו קשר עם מורה שמלמד את התכנים האלו כדי שתוכלו להיחשף אליהם בצורה שתתחבר לחיי היומיום שלכם ובדרך שתדבר אל לבכם ותתן לכם השראה.

לסיכום

סיפורים אלו יכולים להיות שער לעולם דימויים רחב ומעשיר, המקנה תחושת סדר ושקט בעולמנו הפרטי. (במיוחד כאשר הם נלמדים בהנחייה).
לכם המכירים את הסיפורים, אני ממליצה שתתנו להם לעצב את עולמכם הפנימי, לעזור לכם ליצור עמוד שדרה של ערכים, לפתוח את הראש והדעת לעוד אפשרויות חיים מאשר הדיכוטומיה המקובלת לטוב ורע, צדיק ורשע ובעיקר – להתחבר אל מהות קיומנו כאן.
ואם אתם מלמדים יוגה ומכירים את תכני הסיפורים, שלבו אותם בהוראה שלכם וחיזרו אליהם מידי פעם כדי להתקרב אל עולם התוכן ממנו באה היוגה.