המפגש עם ארומות שונות מפעיל חלקים שונים במוח שלנו. ריחות מתחברים בפסיכולוגיה שלנו לזכרונות ותחושות מסוגים שונים, חלקם נעימים לנו וחלקם קשים לנו ואף דוחים בעינינו. אם כך, יכול להיות שאנחנו מאוד נאהב ריח של תפוז לדוגמא אבל זה לא אומר שכך מישהו אחר חווה את הריח האהוב עלינו. 

מהו חוק האף?
״חוק האף״ הוא חוק שנועד לעזור לנו לבחור שמן אתרי המתאים לנו.
החוק אומר כי לפני שימוש בשמן אתרי נקרב את הבקבוק אל הנחיריים (כס״מ מרחק מהן) ונשאף.
אם הריח נעים בעינינו ואנחנו נמשכים אליו- מצויין, מהבחינה הזו הוא מתאים*. אם יש בנו רתיעה מהארומה המתפזרת מהבקבוק קיימות 2 אופציות:

א. משהו בתמצית אינו כשורה, היא מזוייפת, מהולה, או שאוחסנה בצורה לא מתאימה.

ב. הכל בסדר עם השמן האתרי וגם איתנו, אבל אין התאמה נכון לעכשיו.
אין צורך להתעקש, גם אם בדקנו את תכונות ושימושיי השמן והוא נראה מושלם
גם  אם אנחנו מאוהבים ברעיון של הארומה הזו (זה קרה לי עם ורד. בצעירותי מאוד התרשמתי מהפרח הזה אך ממש הייתה לי דחייה מהארומה של השמן האתרי. לאחר מספר שנים התחלתי להתחבר לארומה הזו ולהתענג ממנה).
כשהאף לא מעוניין- חפשו שמן אחר, לפי התכונות והשימושים או לפי ההיצע שלפניכם.

* הערה חשובה: העובדה שאנחנו אוהבים ריח אינה בהכרח אומרת שהוא מתאים לנו לטיפול בבעיה ספציפית. למעשה, העובדה שאנחנו אוהבים ריח מסויים אינה אפילו אומרת שהוא טוב עבורנו או אינו מזיק לנו. אני ממליצה תמיד לברר ולבדוק, לקרוא ולהתייעץ על התועלות של השמן הספציפי שבידנו ועל מגבלות השימוש שבו ולהשתמש בו לטובתו רק לאחר מחקר. לחלופין, אפשר להתייעץ עם אנשים מקצוע. לטיפול בבעיה אקוטית או כרונית ספציפית מומלץ לקבל תמיכה וליווי של אנשי מקצוע בתחום. 

לסיכום
חשוב להבין: ריחות הם עניין אישי. אין לשכנע אדם אחר להשתמש בשמן אתרי שהוא נרתע ממנו אותו. לכן, שוב, גם אם ״על הנייר״ שמן אתרי מסויים נראה מושלם, יש להעביר שמן זה את מבחן האף. העובדה ששמן אתרי עבר את מבחן האף אינה מעידה בהכרח על טיבו, אך היא מעידה על התאמה מסויימת בין השמן ובין המריח.